<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן ס"ח</h1>
<h2>דף לח.</h2>
וששאלתם על ברכת כהנים אם היה בפחות מעשרה נר' לי דהוי דבר שבקדושה ואינו בפחות מעשרה מדקאמר [סוטה ל"ח ע"ב] כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה ובעבודה דשליח צבור קאמר ובשליח צבור תנינין [ברכות ל"ד ע"א] אם יכול לחזור לתפלתו דעקר פורתא וכולה שמעת' דסוטה בעם קמיירי דמשמע עמה ואע"ג דאיכ' למדחי' להאי איכא למשמע מיהא [סוטה מ' ע"א] דא"ר יוחנן לעולם תהא אימת צבור עליך דהא כהני' וכו' דאי בפחות מעשרה אפי' אימת יחיד נמי ואמור להם כתיב [במדבר ו'] כאדם שמדבר לחברו [שם ל"ח ע"א] ועוד מיהא דאמרינ' [שם ע"ב] בית הכנסת שכלו כהנים מקצתן מברכין ומקצתן עונין אמן ומוקמינן בדאשתאר ביה עשרה לענות אמן ש"מ דבעשרה דדבר שבקדושה הוי כברכו וקדושה וקריית ס"ת ואע"ג דאתני בהדי' בפרק קורין את המגילה [כ"ג ע"ב] ואין נושאין כפיהן ואנא אמינ' דרבנן היא כדפריש גבי ידיו בהקנייות דמדרבנן דמדאורייתא מחייב ומדרבנן פטור אבל הנך מימרות דסוטה דמדאוריית' מחייב ומדרבנן נמי אין נושאין כפיהן בפחות מעשרה ואם תאמר כיון דמדאורייתא נמי חייב היכי עברינן אשלש עש(ר)ה כדאמרינן [סוטה ל"ח ע"ב] כל כהן שאינו נושא את כפיו (ו)עובר אשלש(ה) עש(ר)ה. נראה לי דאינו חייב לישא את כפיו אלא כשאומר לו הצבור כדאמר אמור להם החזן אומר להם אמרו הכי אית' בספרי [נשא פיסקא ל"ט]. ותו אמרינן [שם ע"א] בשנים קורין כהנים שנ' אמור להם ובתרגום בבלי שהוא (מאושר) [מיושר] אמרינן כד יימרון להון והכי משמע פשטיה דקרא כשאמרו להם לברכם יברכו אותם ואם מונעים עצמם עוברין בשלש עש(ר)ה ומה שאמרו בתלמוד ירושלמי [ברכות פ"ה ה"ד] דהוו נפקי מבי כנישתא בעבודה מפני שלא יאמרו הציבור לעלות לדוכן וכל אותן שפטרו חכמים אין להם לברך ושוב אינן עוברים. ואם לא דקדקת בשאלתך ורצית לשאול אם כהן אחד נושא את כפיו דע לך כי מדרבנן נושא כדאמר [סוטה שם] לאחד [אינו] קורא כהן מכלל דעולה בלא קריאה ועוד דאמר בתלמוד ירושלמי [שם] אמר ר' חסד' אפי' לאחד קורא כהן שאינו קורא אלא לשבט ובלבד שיהא החזן ישראל ובחזן ישראל פליגי דר' חסד' אדר' חסדא דקאמר ר' חסד' בתלמוד שלנו [שם] כהן קורא ישראל אינו קורא ודלמא מתלמוד שלנו הדר ביה דאמרינ' דלית הלכת' כוותיה ולפי דרכך.0...
